חיים גורי
חיים גורי (2018–1923), שנודע בעיקר בזכות שיריו הבלתי נשכחים, היה גם סופר, עיתונאי וקולנוען. גורי אהב את ירושלים. קורותיה של העיר נטמעו בחייו, והוא הרבה לכתוב על מורכבותה ועל יופייה. כמי שלחם ברבות ממלחמות ישראל, היה שותף ומעורב במאבק על דמותה של החברה הישראלית עד יומו האחרון. גורי יצר מתוך סקרנות, השתנות מתמדת, הידברות והקשבה לזולת, זכר את חבריו שנפלו ואת אלה שזכו להמשיך בדרך, והנציח את זכרונותיו בשיריו. רבים מהם הפכו לנכסי צאן ברזל של התרבות הישראלית.
חיים גורי באתר ויקיפדיה >>
מרכז חיים גורי לתרבות
גורי פעל כל חייו לאור ערכים שהם גם נר לרגלי בית הקונפדרציה – טיפוח רב-תרבותיות, סובלנות וסולידריות. מרכז גורי לתרבות הוקם במטרה להנציח את פועלו ולהמשיך את מורשתו. המרכז כולל עשרות אירועי שירה וספרות בשנה, סדרות אירועים ייחודיות, פסטיבל "שירת האושפיזין", שמתרחש בחול-המועד סוכות ומארח את עמודי התווך של הספרות העולמית והעברית, ותערוכת קבע המוקדשת לגורי ולפועלו.
בין הסדרות של המרכז: "גיבורי תרבות", העוסקת בהוגים וביוצרים שהטביעו חותם בל יימחה על התרבות בישראל; "כעוף החול", המוקדשת ליוצרים וליצירות ששרדו את שואת אירופה; "נשים פייטניות: קולות מן העבר", העוסקת ביוצרות במרחב היהודי, שתפסו מקום מרכזי בקהילה בתקופות שבהן קולן של נשים כמעט שלא נשמע; "הסיפור החסידי", היבטים שונים של הספרות החסידית והשפעותיה; "במה לשירה צעירה", המארחת משוררים ומשוררות צעירים, מבטיחים ויוצאי דופן; ו"פגישה עם משורר.ת" ו"פגישה עם סופר.ת", שתי סדרות המוקדשות למשוררים ולסופרים המרכזיים החיים עימנו.
תערוכת הקבע
תערוכת הקבע בבית הקונפדרציה מוקדשת כולה לחיים גורי וליצירתו. התצוגה כוללת פסל קינטי עשוי מפסי פלדה, היוצרים מראה משתנה של פניו של גורי בהתאם לזווית הצפייה בו. הפסל עוצב בהשראת שירו של גורי "הבא אחרי", שנפתח כך: "כְּבָר אֵינֶנִּי הָאִישׁ שֶׁהָיָה. אֲנִי הוּא הַבָּא אַחֲרַי, הֶמְשֵׁך מְשֹׁעָר לְאוֹתָן הַפָּנִים".
התצוגה כוללת גם מבחר משיריו של גורי, שניתן לקרוא אותם וגם להאזין להם באמצעות אפליקציה. השירים מייצגים את העושר והמגוון העצום שמכילה שירתו – שירה אישית שהשתכללה והעמיקה עם השנים, ועסקה בתיאור חייו כמצב של התפתחות ושינוי תמידי, כפי שכתב: "...שֶׁעַל פָּנֶיךָ עוֹבְרִים הַדְּבָרִים שֶׁאֵינָם מֻטָּלִים בְּסָפֵק, שֶׁהָיוּ מֵעוֹלָם, שֶׁלְעוֹלָם לֹא יָמוּתוּ בְּךָ".
הדימוי בבאנר: איירה מירי גרמיזו, על-פי תצלום של ורדי כהנא