על האנסמבל

קבוצת תיאטרון הולגאב, בניהולו האמנותי של הבמאי והיוצר משה מלכא, הוקמה בשנת 2004 ביוזמתם של בית הקונפדרציה ומשרד התרבות.

שחקני האנסמבל ומנהלו האמנותי גיבשו בשנות עבודתם המשותפת שפת תיאטרון פיזית מובהקת וייחודית מאוד, וזו מתבטאת בכל הפקותיהם המשותפות – בין אם מקורן בסיפורים אתיופיים עממיים, בנושאים חברתיים ובשאלות של זהות, ב"שיר השירים" או בקלאסיקות של המחזאות האירופית.

כל יצירותיו של האנסמבל שואבות הן מן התרבות האתיופית והן מתרבות המערב, וזכו להצלחה רבה בקרב הקהל והביקורת, לתשומת לב תקשורתית משמעותית ואף לפרסים חשובים.

מטרותיו האמנותיות והחברתיות של התיאטרון הן לתת במה לשחקנים ממוצא אתיופי; לתת למצוקות ולקשיים חברתיים ביטוי באמצעות היצירה האמנותית; להציג בפני הקהל הישראלי הרחב את מורכבותה ואת עושרה של הקהילה האתיופית בישראל; ליצור תיאטרון אלטרנטיבי, איכותי ומקצועי ברמה אמנותית גבוהה; להיות מעורבים בקהילה האתיופית באמצעות סדנאות דרמה לבני נוער ובאמצעות תרומתו של האנסמבל לפסטיבל הולגאב ליצירה ישראלית-אתיופית; ולהתמודד אמנותית עם שאלות כלל-אנושיות הנוגעות לסוגיות של זרות, מיעוטים, הגירה, גזענות ואפליה מעמדית.

משה מלכא

מנהל אמנותי ובמאי

משה מלכא הוא שחקן, יוצר, במאי, מחזאי, מורה למשחק ומורה לטכניקת אלכסנדר. החל את דרכו כשחקן בתיאטרון החאן, ובהמשך שיחק בתיאטרון לנוער, בתיאטרון הבימה ובאנסמבל עיתים בניהולה של רנה ירושלמי. פיתח שיטת לימוד לשחקנים המשלבת בין טכניקת אלכסנדר, כלי השחקן וטקסטים שקספיריים. כמו כן פיתח שפת תיאטרון פיזית-ליצנית מקורית בשם "זיצ" ויצר עימה הצגות רחוב, מופעי ליצנות מודרנית והצגות ללא מלים. הצגותיו השתתפו בפסטיבלים בארץ ובעולם וזכו בפרסים. בשנת 2002 ביים את המחזה "שחורים" מאת ז'אן ז'אנה בפסטיבל עכו. ההצגה זכתה לציון לשבח. מלכא אף כיהן כמנהל אמנותי של הפסטיבל הבינלאומי לתיאטרון רחוב בבת-ים, יצר את ההצגה "מבעד לרוח" בתיאטרון החירשים-עיוורים נא-לגעת, ומלמד משחק במסגרות שונות.

ניר לנדא

מנהל התיאטרון

ניר לנדא נולד ב 1984, והינו חלק מתיאטרון הולגאב מאז שנת 2011.
ניר מנהל את התאטרון ובמקביל הינו שחקן-יוצר המתמחה בתאטרון פיזי, ובעל חברה לתיאטרון רחוב.
בוגר חוג תיאטרון ויחב"ל (B.A) באוניברסיטה העברית, בעל תואר לניהול מלכ"רים (M.A), ובוגר חממת האמנים של תיאטרון הקרון.
ניר אחראי על פיתוח המשאבים בתיאטרון וקשר עם התורמים, שיווק ופרסום לקהל הרחב ועוד.
משחק בהצגות "קרקס קוביות" (תיאטרון הקרון), זוכת פרס אסיטאז' להצגה הבינתחומית הטובה ביותר, פרס ההצגה הטובה ביותר "הפסטיבל האדום" (מוסקבה) וההצגה הטובה ביותר בפסטיבל הקרקס בסלובקיה.
"בית האבות על שם מר דיקרמן ורעיתו" (תאטרון משו משו) - זוכת פרס ההצגה הטובה ביותר בפסטיבל "חוצה גבולות" בקניה.

הדס קדרון

עוזרת במאי

הדס קדרון נולדה בשנת 1983, מתגוררת בירושלים.
למדה בחוג לתיאטרון באוניברסיטה העברית (2008), ובחוג לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב במסלול שחקן יוצר (2011). במהלך הלימודים השתתפה בהפקות שונות בתפקידים שונים; משחק, בימוי, הפקה ועיצוב תפאורה.
השתתפה בסדנאות אלתור בתנועה של אביב איבגי (2013), סדנת משחק של טלי שרון ואדווה בולה (2014), וסדנת פלייבק של אבי ראובן (2018).
כתבה וביימה את ההצגה "לא לפי התבנית" (2012) שעלתה באוני' העברית, כתבה וביימה את הצגת הילדים "שי בעיר הקולות" במסגרת עמותת פרויקט שי (2017).
מנהלת משאבי אנוש בדימוס, אמנית, מפיקה ופרויקטורית.
עבדה בתחום השיווק וניהול המדיה החברתית בתאטרון משו משו לשינוי חברתי (2017-8).
מבשלת בירה (מאז 2014) ולומדת לתואר שני ביהדות במכון שכטר (2018-9).

צביקה היזיקיאס

שחקן, רקדן וכוראוגרף

צביקה היזיקיאס (1982) הוא בוגר האקדמיה למחול בירושלים. בלימודיו התמקד בבלט קלאסי, ג'אז ומחול מודרני. בנוסף עבר הכשרות בבית הספר הגבוה למחול בניו יורק, אלווין איילי. בצבא שירת ככוראוגרף בלהקה צבאית בחיל חינוך. הוא שימש ככוארוגרף ומנהל אמנותי של להקת "ביתא", ובשנים 2006-2002 היה חלק מאנסמבל בת שבע. כמו כן היה השחקן הראשי בסרט "ליידי טי טי".
היזיקיאס הצטרף לתיאטרון הולגאב בשנת 2013, ועד עתה השתתף בהצגות "צופית פיקדו", "סיישל", "סיפור אהבתו של הסופר צ'ולוט" ו- "גי וגו".

סמרט היילו

שחקנית ורקדנית

סמרט היילו נולדה ב-1989 באתיופיה. היא עלתה לארץ ב-1991. היילו מתגוררת ביפו ועוסקת באמנות במה רב-תחומית, הכוללת תיאטרון פרינג', מחול עכשווי, מחול אמהרי והיפ-הופ. בנוסף לכך היא עוסקת בכתיבה ואף מרפאת.

צילום: יעל אילן

דוד זיסלסון

שחקן

דוד זיסלסון (1988) הוא בוגר האקדמיה לאמנויות הבמה ״גיטיס״ במוסקבה. לאחר לימודיו התקבל לתיאטרון ״גשר״ והשתתף בהצגות רבות, ביניהן ״הדיבוק״, ״יונה ונער״, ״הנפש הטובה מסצ׳ואן״ ועוד. בשנת 2015 הצטרף לאנסמבל של תיאטרון ״מלנקי״ שבמסגרתו לקח חלק במספר פרוייקטים , ביניהם "אגדת שלג״, ״הפננה״, ״סיפור וחצי״ ועוד. כמו כן, זיסלסון מלמד במסגרת פרוייקט של משרד העליה והקליטה ועיריית תל אביב ב-״תיאטרון מרכז״ לעולים מרוסיה ומחבר העמים, משחק בסרטים ועוסק בדיבוב.

צילום: נעמי זלוטין

תהילה ישעיהו - אדגה

שחקנית

תהילה ישעיהו-אדגה נולדה ב-1973 בכפר מאי למומו שבצפון אתיופיה. עלתה לישראל כבת עשר, ב-1983, וגדלה בבאר-שבע. חיה בירושלים מאז 1994. בוגרת בית-הספר לתיאטרון חזותי (1999). ב-2008 הצטרפה לאנסמבל התיאטרון הולגאב וכיכבה בהצגת היחיד "לבדה", שעימה הופיעה באולמות שונים בסן-פרנסיסקו, ארה"ב. מאז שנת 2011 היא שחקנית הבית של האנסמבל והשתתפה בכל הפקותיו. כמו כן שיחקה בסדרות הטלוויזיה "מלאך של אמא" (2016), "שנות השמונים" (2016) ועוד, וכן בסרטים "אשת השגריר" (2016) ו"עם הפנים לקיר", סרט קצר המועמד לפרס אופיר (2016). משתתפת בהצגות שונות, עורכת סדנאות משחק לילדים ונוער בבתי-ספר ובמתנ"סים, וכן מנחה אירועי תרבות במוסדות שונים.

נועה נירן

שחקנית

נועה נירן (1993) סיימה לימודי משחק בבית הספר לביטוי בימתי "הדרך" , וכמו כן למדה ריקוד ותנועה, פיתוח קול ודיבוב. היא שיחקה בהצגות שונות בתיאטרון הקאמרי ובתיאטרון תמונע והצטרפה לאנסמבל התיאטרון הולגאב ב-2021.

צילום: שריי עוז

חלי אמרש סינקה

שחקנית

חלי אמרש סינקה נולדה ב-1987. בשנים 2012–2015 למדה משחק בבית-הספר הדרך בגבעתיים, ובשנים 2009–2010 למדה בתיאטרון החדר בהנחיית אמיר אוריין. בשנים 2012–2015 שיחקה בסדרות הטלוויזיה "מלאך של אמא", "שחקן זר" ו"ישראל". ב-2014 שיחקה בהצגה "שאריות מהחיים" בתיאטרון הנפש, ב-2015 שיחקה בהצגה "שוקו-וניל" בתיאטרון העברי, ומאז 2016 חברה באנסמבל הולגאב, שבו שיחקה בהצגה "אות קין". עוסקת בריקוד, משחק והנחיה במסגרות שונות. השתתפה במופעי רחוב, שיחקה בסרטי פרסומת ומנחה אירועים.

טמסגן סנבטו

שחקן

טמסגן סנבטו נולד בשנת 1983 בגונדר, אתיופיה. עלה לישראל בן תשע, וגדל בבת-ים.

בשנים 2009–2012 למד בבית-הספר הדרך בגבעתיים, שם כיכב בכמה הפקות. כמו כן השתתף בסדרות הטלוויזיה "אחת אפס אפס" (2011) ו"בתולות" (2014), וכן בהצגה "שרי המלחמה" בתיאטרון הבימה (2012). בימים אלה מופיע, לצד השתתפותו באנסמבל הולגאב, בהצגות "סיר לחץ" במסגרת תיאטרון הדרך, בהצגה "הוצאה לפועל", במסגרת אוניברסיטת תל-אביב, ובהצגה "שאריות", של תיאטרון הנפש.