דליה רביקוביץ, מהמשוררות החשובות והבולטות בשירה העברית, השמיעה קול מובחן וייחודי, שהתמודד באומץ עם תביעות החיים והמורא הכרוך בהם. שירתה התקבלה כמעט מיד, והיא שבה ונקראת גם היום, ברשות היחיד ובאסיפות, בהפגנות ובטקסים. אף שדיוקנה העצמי היה חלק מדיוקנה של החריגות באשר היא, רביקוביץ ביטאה את הישראליות בכללה, כפי שתפסה אותה. היא נקטה עמדה בעד חירות והזדהתה עם העשוקים. לפני מלחמת יום הכיפורים כתבה שיש מי שאומר שהמלחמה היא שעתו היפה ביותר של עם ישראל, אך היא מייחלת לשעות יפות יותר. בערב לזכרה נקרא משיריה מכל התקופות ונשוחח על אלוהים בשירתה, על שירה של יתומים ועל המציאות הישראלית בראי השירה.
משתתפות: המשוררות
סיון בסקין, ו
מירב גבעוני הרושובסקי, הסופרת, המחזאית והעורכת
אילנה ברנשטייןעורכת ומנחה:
נוית בראלמוזיקה:
מורין נהדר שירה, נגינה ולחנים מקוריים למשוררת
צילום: ויקיפדיה, לשכת העיתונות הממשלתית של ישראל, אוסף התמונות הלאומי